כתוב את הכותרת כאן
תורה שמביאה לידי מעשה
פאר היצירה התורנית
לראשונה! חומש הלכה המחבר בין פסוקי התורה עד ההלכה למעשה דרך מקורות חז"ל, בלשון קצרה וברורה השווה לכל נפש
מפעל החומש "תורה אחת" הוא יצירה תורנית ייחודית ומקורית, מפעימה ומרגשת שהעולם היהודי ציפה לה שנים רבות:
זהו למעשה חומש-הלכתי המחבר בין פסוקי התורה ללימודי חכמינו בגמרא ובמדרשי ההלכה עד פסק ההלכה בשולחן ערוך שהוא החותמת ההלכתית של משפטי התורה, בלשון קצרה וברורה השווה לכל נפש, מלאכת-אומנות של ממש. זוהי יצירה שטרם נראתה כמוה עד הנה.
ידוע לכל, כי החומש, שניתן לנו מסיני, הוא למעשה אבן-היסוד למצוות וההלכות המלווים את החיים היהודיים של כולנו, דבר יום ביומו.
וכשלומדים את פסוקי התורה עם ההלכות המעשיות שלמדו חז"ל מגופם של הפסוקים, הרי שלימוד החומש, וכן קריאת 'שנים מקרא ואחד תרגום', ואפילו שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת – מקבלים משמעות אחרת לגמרי: משמעות של תורה–הוראה, היינו שתכליתה היא – "תורה שמביאה לידי מעשה". התורה איננה רק ספר לימוד אלא ספר הוראות של הבורא לברואיו. התורה שבעל-פה ושבכתב – תורה אחת המה!
הדרך האותנטית בה למדו רבותינו!
החיבור מבוסס על הדרך האותנטית בה למדו חז"ל את התורה שבע"פ עד כתיבת המשנה - על פי סדר פסוקי התורה. ומאידך מביא הוא רק את הדרשות והלימודים שהם אליבא דהלכתא, עם פסק ההלכה הנגזרת מדרשות חז"ל.
חיבור אמיתי לתורה - כשלומדים אליבא דהלכתא
מעבר לידע העצום שבחומש "תורה אחת", חיבור זה מתווה דרך חיים, המביא את הלומד בו לידי מעשים ומידות טובות, שהיא תכלית רצון ה'.
ובנוסף הינו אבן דרך לכל לומד, לצורת לימוד מקורית ויסודית, המחברת את כל חלקי התורה (משנה, גמרא, הלכה) לתורה אחת בשורשה בכתוב.
החומש-ההלכתי "תורה אחת" מחולק לשני מדורים:
מדור מנין המצוות, המציין את תרי"ג מצוות התורה לפי סדר הפסוקים
ומדור "תורה אחת", ובו לימודי חז"ל מהפסוקים עד פסק ההלכה בשולחן ערוך, שהוא החותמת ההלכתית של משפטי התורה
בהקדמה לחיבור ישנו "מבוא לתורה" ייחודי ביותר, הסוקר בתמציתיות את השתלשלות מסירת התורה ממשה רבינו ע"ה ועד השולחן-ערוך ונושאי-כליו, עם כללי דרשות חז"ל וכללי הוראה חשובים.
מה מיוחד בחומש
"תורה אחת"
תורה שמביאה לידי מעשה
01.
חומש תורה אחת ללא ספק הוא החיבור היחידי המאפשר לך להתחבר למשמעות ההלכתית הנלמדת מפסוקי התורה, בדרך מקורית, קצרה ואיכותית.
כל דיני התורה אליבא דהלכתא
02.
חומש "תורה אחת" מקיף למעשה את כל דיני התורה הנלמדים מהפסוקים, אליבא דהלכתא. ובנוסף, מחבר ללומד את כל חלקי התורה שבעל פה (משנה, ברייתא, גמרא, הלכה) ל"תורה אחת" ובכך מקנה ללומד ידע נדיר, יסודי ואיכותי ש'לא יסולא בפז' בכל התורה כולה!
דרך קצרה השווה לכל נפש
03.
החיבור נכתב בדרך קצרה ותמציתית. עם פירוש מוקטן בין המילות, לכל דרשה הטעונה ביאור.
מקורות בחז"ל ופסקי ההלכה
04.
כל דרשה מחז"ל מצויין מקורה עם שם אומרה. וכל דרשה שנפסקה להלכה מובא פסק ההלכה.
תרי"ג מצוות לסדר הפסוקים
05.
כל פסוק שיש בו מצוה, מופיע סימון בצד הפסוק. ובמדור "מנין המצוות" מופיע הסבר קצר על מהות המצוה, בתוספת הפניות וציונים לסדר מוני המצוות, כולל הפניות לפסק ההלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך.
מבוא לתורה
06.
מבוא ייחודי לתורה שבכתב ולתורה שבעל פה, ובו מובא תמצית השתלשלות מסירת התורה ממשה רבנו ע"ה ועד השולחן ערוך ונושאי כליו. עם כללי הוראה יסודיים וחשובים.
לפני עשרות בשנים, כשהיה המחבר, הרה"ג רבי אברהם יצחק כהן נער בן 18 בלבד והוגה בתורתו בישיבה, החל בכתיבת חיבור על התנאים – בעיקר על התנא הקדוש רבי עקיבא – שכידוע היה גדול ישראל ודמות נערצת בכל הדורות, ותורתו מהווה יסוד התורה שבע"פ, כמו גם אודות תלמידיו האחרונים. מטרת החיבור היה לימוד מעשי ממשנת חייהם.
כשנחשף לתורתם – היה ניכר היטב החיבור המעשי שלהם לפסוקי התורה. ענין זה בא לידי ביטוי גם בדרשות ומעשיות חז"ל הפזורות במרחבי התלמודים כמו גם במדרשי ההלכה של התנאים, שעניינם לחבר את ההלכות לפסוקים.
רבי עקיבא, כידוע, הלא היה דורש תילי-תילין של הלכות, ומוצא להן מקור בפסוקי התורה, וכמוהו גם תלמידיו בהם התנא האלוקי רשב"י זיע"א ורבי יהודה ברבי אילעאי.
רשב"י גם כאב שעתידה תורה שרבים ישוטטו בה אך לא ימצאו בה "הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד"
והנה, החזון הזה מתממש למול עינינו!
יתרה מכך, הרב הכהן ראה והתבונן שוב ושוב איך פסוקי התורה היו נשמת-אפם ומקור חיותם ממש, כמו שכתוב: "כי הוא חייכם"; בשיחתם ה'סתמית' היו מצטטים פסוקי תורה לרוב, והיו נוהגים ופועלים על-פיהם דרך קבע, באופן שהתורה למעשה הייתה סם-חייהם, "תורת-חיים" כפשוטו, המכוונת את מעשיהם כל העת.
כשהתבונן בדבר-פלא זה, הבין אל נכון שהדבר קשור באופן ישיר לאופן לימודם וביגיעתן בשורש לימוד המקראות: הסתכלותם על התורה הייתה בראי של תורה-הוראה! לא רק פרשנות או פלפול. אלא תורה שתכליתה הוראה ומעשה – שיודעים ומתחברים למעשה לפי הנלמד מכל תיבה ופסוק.
הלא כך עשו חכמינו. זו הייתה למעשה דרך-לימודם האותנטית של התנאים לפני כ-2000 שנה טרם כתיבת המשנה, כניתן לראות מ'מדרשי הלכה' והברייתות שכתבו התנאים. חז"ל היו לומדים את התורה שבעל-פה, מתוך התורה שבכתב ועל פי סדר הפסוקים. החומש עצמו היה לחם-חוקם.
ליצירה כלילת-המעלות, שיצאה לאור ברוב פאר והדר, תורה מפוארת בכלי מפואר, קדמו עמל ויזע של שנים. אסיפת וכינוס דרשות חז"ל מים התלמוד והמדרשים אינם דבר של מה בכך, בייחוד לאור העובדה שכל דרשות חז"ל בנושאים ההלכתיים מכוונים אליבא דהלכתא, עם הבאת פסקי השולחן-ערוך שהוא החותמת ההלכתית של משפטי התורה, בצמוד לכל דרשה בפסוק.
אומנות יתרה נדרשת לחבר חיבור זה המקיף את כל דרשות חז"ל בתורה שבעל פה שנפסקו להלכה, ולהביאם בצורה קצרה וברורה, עם הצגת פסק ההלכה ומקורות חז"ל
אין צורך לציין כי במפעל זה גם הושקעו משאבים עצומים כדי שהכל ייצא באופן של דבר נאה ומתוקן.
המלצות הרבנים שליט"א
חומש "תורה אחת" זכה להסכמות נלהבות מגדולי ישראל שקילסו, היללו והפליאו בשבח המפעל האדיר ואת העומד בראשו.
מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א העיד בהסכמתו הנלהבת
הובאו לפני הספרים "תורה אחת" על סדר חמשה חומשי תורה, מעשה ידי אומן, נטע נאמן, חובר חיבורים מחוכם, מזכה הרבים, תהלתו בקהל חסידים, מרביץ תורה לתלמידים, חכו ממתקים וכולו מחמדים, יראתו קודמת לחכמתו, שמן תורק שמו, כבוד שם תפארתו, הרה"ג אברהם יצחק הכהן שליט"א
ראיתי את אשר עשה בעט סופר מהיר, דבר נאה ויאה לתועלת וזיכוי הרבים, לאחד ולחבר את התורה שבעל פה לתורה שבכתב אליבא דהלכתא, ובו מובאים דרשות והוראות חז"ל מה שלמדו ומה שדרשו מכל קוץ וקוץ, תילי תילין של הלכות, ונפסקו לדורות… טוב עושה המחבר להביא בלשון קצרה וברורה לימודי חז"ל מה שלמדו מהמקורות בתורה שבכתב להורות לנו את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה וערך וסידר הכל בטוב טעם ודעת, להרבות הדעה וההשכלה בשעה שלומדים החומש מה שדרשו חז"ל מכל פסוק ופסוק, ולפעלא טבא אמינא, איישר חיליה לאורייתא.
רב העיר העתיקה בירושלים הגאון הגדול רבי אביגדור נבנצל שליט"א
הן ראיתי ספר בשם תורה אחת' מעשה ידיו של הגאון ר' אברהם יצחק הכהן, ובוא מביא תמצית התורה שבעל פה על התורה שבכתב הלכה למעשה
ואברכהו כי ירצה הקב"ה פעלו ויברכהו להרבות על ידו פעלים לתורה
יחלקם ביעקב ויפיצם בישראל, וישב בנחת על התורה ועל העבודה
ונקבל במהרה בימינו פני משיח צדקנו עם כל אחינו בית ישראל
חבר ביה"ד הגדול הגאון הגדול זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הנני בזה לדבר בשבחו של תלמיד חכם מובהק…
וכעת הראני חיבור רב הכמות וביותר רב האיכות
ובו לא הניח לא דבר גדול ולא דבר קטן מכל לימוד ודרשה שלומדים מן התורה
לכל דין מהתורה וגם מדרבנן בתורת אסמכתא
ולכן אפריון נמטי למחבר, ובודאי כדאי להדפיסו ולהפיצו בישראל לתועלת הלומדים
שאלות ותשובות
בחומש תורה תמימה הביא המחבר ז”ל דרשות חז”ל על החומש, אך לא חיבר את הדרשות עם פסק ההלכה שהוא החותמת ההלכתית של משפטי התורה, כך שלא ניתן לדעת מכל דרשה שהביא, האם נפסקה להלכה והיכן נפסקה.
לעומת זאת בחומש “תורה אחת” – המחבר הביא את דרשות חז”ל בצמוד לפסק ההלכה הנגזרת מהם כמקשת זהב טהור. ואילו דרשות שלא נפסקו להלכה או שהושמטו, לא הובאו בחיבור!
זאת ועוד ישנן דרשות רבות ממדרשי הלכה מכילתא דרשב"י, ספרי זוטא ומדרש הגדול שנפסקו להלכה, ולא זכה המחבר ז"ל לראותם ולהביאם, וזיכנו ה' יתברך להביאם עם פסק ההלכה הנגזר מהם.
לחומש כתב מאיר עיניים, עם רש"י מנוקד, תרגום אונקלוס, הפטרות ומגילות
לעיתים הובאו גם דרשות חז”ל בענייני אגדה, מוסר ויראת ה' הנלמדים מפסוקי התורה (כפי שמצינו במדרשי הלכה, שמלבד הלכות יש לעיתים אגדות).
אולם חשוב להדגיש – שכל דרשות חז”ל באגדה שהובאו בחיבור “תורה אחת” אינם סותרים שום גמרא או הלכה פסוקה. וזה כלל ברזל.
ההלכות שחז”ל דרשו מהתורה, הן הן עיקרי הלכות, אבות ויסודות לכל התורה שבעל פה.
כל ההלכות היום (למעט הלכה למשה מסיני, גזירות ותקנות), הן סעיפי סעיפים מאותם אבות ההלכות.
משום כך הלומד בחומש “תורה אחת” יכול לזכות לקבל ידע נרחב מקורי ותכליתי בכל התורה כולה.
בהחלט. החיבור נכתב לכל איש ישראל קטן, כגדול. “תורה אחת” לנו.
מה הלומדים שלנו אומרים?
מחכים ומרגש, מושלם ויפה באופן עוצר נשימה. אשריך הרב הכהן הגאון שאתה זוכה לקיים בהידור רב מצוות התורה "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל"
יצחק סופר
עבודה מדויקית ומדהימה, מלאכת מחשבת מרשימה ביותר! ניכר שהושקעה מחשבה מרובה בפרויקט אדיר זה, מי ייתן ותמשיכו לעשות חייל ולהפיץ תורה בעם ישראל!